הקליע שמנפץ את החברה הישראלית לרסיסים

בשיתוף קבלה לעם

נשאת מלחם, המחבל שמשוטט חופשי אי שם ומדיר שינה מעיני כוחות הביטחון, לא מפחיד אותי. הדבר המדאיג באמת הוא מלחמת הכול בכול שמתחוללת בחברה הישראלית.

כולנו מאשימים זה את זה: ביקורת ציבורית נגד המשטרה והשב"כ שלא פרסמו את התמונה בזמן, ביקורת על כוחות הביטחון שלכאורה לא מתפקדים כראוי, התבדחות על אדישות אזרחי "מדינת תל אביב", השמאל שקושר את התקרית לשרפה בדומא, והימין שמאשים את ערביי ישראל שמתנדנדים בין הנאמנות לאחיהם הפלסטיניים לבין המדינה.

קליע אחד בלבה של ה"עיר ללא הפסקה" חושף את הסדקים בחברה הישראלית. מה יקרה אם חלילה יקומו מחר מספר מחבלים וינסו לעשות מעשה? הם ישתקו את החיים במדינה? ומה יקרה אם חלילה תיפתח מצפון עוד "רעה"? לאן יידרדרו היחסים בינינו אז? נדמה שבשנה האחרונה היחסים בין פלגי עם ישראל והחברה הישראלית השונים הידרדרו לשפל חסר תקדים. זה מחליש את החוסן הלאומי שלנו, וב"שכונה" שאנו חיים בה, אנחנו לא יכולים לאפשר לזה לקרות.

מחבלים ביחסים בינינו

כל סדק ביחסים בינינו גורר אחריו שרשרת זעזועים ומשתקף אלינו דרך האשמות התקשורת העולמית. נרצה או לא, מה שקורה בינינו כאן במדינת ישראל, מתפשט לעולם כולו. זה נובע מהעובדה הפשוטה שעם ישראל הוא "הלב של העולם", כי "ישראל בין שאר האומות, כמו לב בין האיברים. וכמו שאיברי הגוף לא יוכלו להתקיים בעולם אפילו רגע אחד בלי הלב, כך כל העמים אינם יכולים להתקיים בעולם בלא ישראל" (1). אנחנו מביאים את הצרות על עצמנו ועל העולם, ולכן נאמר "אין פורענות באה לעולם, אלא בשביל ישראל" (2).

הכול תלוי ביושב ראש

חכמת הקבלה מלמדת שכולנו מרושתים במערכת קשרים בלתי נראית, המתנהלת לפי תוכנית מוגדרת (3). תפקידו של עם ישראל הוא לשמש כראש המערכת - "ישראל הוא לי ראש" (4) - וכל שאר העולם מתפקד כגוף המערכת. על הראש מוטלת האחריות לחבר בין כל בני האדם. התנאי המקדים לכך הוא שעם ישראל בעצמו יתאחד מעל לכל ההבדלים, המחלוקות ותפיסות העולם השונות והמנוגדות שבו, כדי שיוכל לספק דוגמה לקשר הנכון. 

במצב הנוכחי אנחנו לא מבצעים את המוטל עלינו, ולכן חוסמים את זרימת החיים לעולם (5). אנחנו מסיתים ללא הפסקה. המחשבות והמילים מפלגות אותנו ומרחיבות את הסדקים במרקם החברתי השברירי שאנו מנסים לבנות בינינו. דרך הסדקים הללו מחלחל הרע לעולם כולו, כי הכוחות השליליים שאנחנו מעוררים מחייבים את העולם להגיב בעוינות כלפינו.

נשאת מלחם, המחבל שמשוטט חופשי אי שם ומדיר שינה מעיני כוחות הביטחון, לא מפחיד אותי(צילום: מוטי קמחי)

לעומת זאת, כאשר אנחנו מתחברים בינינו, אנחנו מזרימים דרכינו טוב לעולם. עלינו לפתח מערכת קשר שבבסיסה יזרמו כוחות חיוביים של דאגה, התחשבות וערבות הדדית, שיפתחו את השסתום שחוסם את "הלב" האנושי ויקבעו איך ייראו החיים שלנו ושל העולם מחר, ואיזו תגובה תבוא כתוצאה מהמצב הכלל-עולמי (6).

מתי כבר יהיה פה טוב?

שינוי אמיתי יכול להתחולל רק כאשר נשתנה לטובה, כלומר, כשנתחיל לתקן את מערכת היחסים בינינו - נתגבר על הדחייה ההדדית ונתחבר (7). יהיה לנו קל ליישם את המהלך מעודד האחדות הזה, אם דעת הקהל הישראלית תתמוך ברעיון ותעלה אותו לסדר היום הציבורי. אם נציב בראש סדר העדיפויות של השיח הישראלי ערכים ורעיונות כמו "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", ובהמשך גם "ואהבת לרעך כמוך", ניצור שינוי חיובי אמיתי בחיינו (8). 

תנועת "הטובים - מבית קבלה לעם" חזרה להפעיל מתנדבים בגני ילדים ברחבי ת"א, זאת בהמשך לחיפושים אחר המחבל (צילום: משה אדמוני)

הפחד, הבהלה וחוסר היציבות במדינה שמייסרים אותנו היום, נובעים מכך שאיננו מכירים בתפקיד המיוחד ששמור לנו באנושות (9). אנחנו מסיימים שתים-עשרה שנות לימוד, אבל לא לומדים להיות "בני אדם". ההשכלה האמיתית שעלינו לרכוש היא כלים מעשיים לניהול היחסים שבין אדם לאדם, לקבל גם את השונה ולהיות מחוברים גם אל מי שמחזיק בדעות מנוגדות לשלנו. הפער האנושי שנוצר בינינו והניתוק הרגשי מהשורשים המקוריים של העם שלנו מסבים לכולנו רק נזק (10).

דיבור על חיבור

במקום להתמקד במחלוקות ובסכסוכים שרק מושכים אותנו אל פי התהום, בואו נדבר על החיבור בינינו. בואו נעורר מחדש את השאלות המהותיות שיכולות להצעיד אותנו קדימה: מה השורש שלנו כעם? מה התפקיד הייחודי שלנו? ומה העולם רוצה מאיתנו? עיסוק שוטף בנושאים ובשאלות הללו יציף שיח אחר ויעורר כוחות חיוביים שביכולתם להשיב את הביטחון לחיי היומיום שלנו (11).

ככל שנהדק את הקשרים בינינו ונפעל ברגישות כלפי הזולת, כך ייפסקו הפיגועים ברחובות, ונרגיש בהדרגה איך אפילו העולם העוין מפגין כלפינו יחס אוהד יותר. כשהעולם ישנה את יחסו כלפינו יהיה זה סימן ששינינו לטובה את היחסים בינינו (12).

שנת 2015 גבתה קורבנות רבים. השאלה היא האם בפתחה של 2016 אנחנו בשלים מספיק לפקוח עיניים ולראות את האמת הפשוטה הזו, שכולנו תלויים זה בזה. בשנה האזרחית הקרובה אנחנו עשויים להתמודד עם ימים מורכבים שיכללו גם קושי וסבל, אך אם נפתח רגישות מספקת ונטפח את הקשרים העדינים שבינינו, נוכל להשפיע לטובה על המערכת כולה (13).

ד"ר מיכאל לייטמן (PhD) עומד בראש ארגון "קבלה לעם" העולמי. מדי יום מעניק ד"ר לייטמן שיעורי קבלה המשודרים בערוץ 66 , ובימי ראשון בשעה 20:00 עונה על שאלות המאזינים ברדיו 103FM .

מראי מקום:

1. "ישראל בין שאר האומות, כמו לב בין האיברים. וכמו שאיברי הגוף לא יוכלו להתקיים בעולם אפילו רגע אחד בלי הלב, כך כל העמים אינם יכולים להתקיים בעולם בלא ישראל" (ספר"זוהר לעם", פרשת פנחס, 152).

2. "אין פורענות באה לעולם, אלא בשביל ישראל" (מסכת יבמות ס"ג, ע"א).

3. "ואל תתמה על זה, שאדם פרטי יגרום במעשיו מעלה או ירידה לכל העולם. כי זהו חוק ולא יעבור, אשר הכלל והפרט שווים, כב' טיפות מים. וכל שנוהג בכלל כולו, נוהג גם בפרט. ואדרבה, הפרטים עושים כל מה שבכּלל כולו. כי לא יתגלה הכלל, אלא לאחר גילוי הפרטים שבו, ולפי מידתם ואיכותם של הפרטים. וודאי, שמעשה הפרט, לפי ערכו, מוריד או מעלה את הכלל כולו" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", "הקדמה לספר הזוהר", ס"ח).

"רבי אלעזר בן רבי שמעון אומר, לפי שהעולם נידון אחר רובו והיחיד נידון אחר רובו, עשה מצווה אחת, אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות. עבר עבירה אחת, אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה" (מסכת קידושין מ', ע"ב).

4. "ישראל המה המקבלים בראש ובראשונה את כל ההשפעה, ומאיתם יתחלק לכל העולם. ועל כן נקראים ישראל שהוא 'לי ראש', כלומר שהמה בבחינת הראש, לקבל הברכה בראשונה, ואחר כך לבאי עולם" ("באר מים חיים", פרשת תרומה, פרק כ"ה).

"שם ישראל הוא לי ראש, שיראה אדם את עצמו שהוא ראש וראשית הבריאה, ואת ייעודו למשוך את כל באי עולם תחת כנפי השכינה" ("שם משמואל", פרשת שמות).

5. "הותקנה ונעשית אומה הישראלית, כמין מעבר, שעל ידיהם יזרמו ניצוצי ההזדככות, לכל מין האנושי שבעולם כולו" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", מאמר "הערבות").

6. "ישראל, שורשן מפנימיות העולמות, שזה סוד 'כי אתם המעטים מכל העמים'. אלא שעל ידי זה שמתקנים את הפנימיות, אז יתוקן גם החיצוניות... נמצא, בשיעור שאנו מתקנים את עצמנו, בשיעור הזה יתוקן אומות העולם. וזה סוד מה שאמרו חז"ל: 'זכה, מכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות'. ולא אמרו: 'מכריע את כלל ישראל', אלא כי 'ואת העולם כולו לכף זכות'. היינו, שהפנימיות יתקן את החיצוניות" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", ס"ט).

"הכול תלוי בישראל, שאם יעשו טוב ימשוך חוט של חסד עליהם ויהיה השלום בארץ והיא ברכת הכול" ("מערכת האלוקות", פרק עשירי, שער האדם).

7. "שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה" (משלי י', י"ב).

"עיקר השלום הוא לחבר שני הפכים, על כן אל יבהילוך רעיונך אם אתה רואה איש אחד שהוא בהיפוך גמור מדעתך, וידמה לך שאי אפשר בשום אופן להחזיק בשלום עמו, וכן כשאתה רואה שני אנשים שהם שני הפכים ממש, אל תאמר שאי אפשר לעשות שלום ביניהם, כי אדרבא, זהו עיקר שלמות השלום, להשתדל שיהיה שלום בין שני הפכים" ("ליקוטי עצות", ערך "שלום").

8. "'ואהבת לרעך כמוך' (ויקרא י"ט, י"ח) הוא הצו העליון של היהדות. בשלוש מילים אלה התגבשה התורה האנושית הנצחית של היהדות, וכל ספרות המוסר שבעולם לא יכלה לומר יותר. מדינת ישראל תהיה ראויה לשמה, רק אם יהיה משטרה החברתי והמשקי, המדיני והמשפטי, מיוסד על שלוש מלים נצחיות אלו", (דוד בן גוריון, "מהפכת הרוח").

"לא פקחנו עינינו לראות, כי האחדות רק היא תוכל להושיענו: רק אם נתאחד כולנו - רק אז עמלנו לא יעלה בתוהו" (אליעזר בן יהודה, "ועוד מוסר לא לקחנו").

"אין הצלחת אומתנו תלויה אלא באהבת איש את אחיו, בהתקשרותנו בקשר אחד כבני משפחה אחת" (שמואל דוד לוצאטו).

9. "ישראל - עיקר העולם וקיומו" ("מערכת האלוקות", פרק עשירי, שער האדם).

"בני ישראל נעשו ערבים, לתקן כל העולם בכוח התורה. כי הכול תלוי בבני ישראל. כמו שמתקנים עצמם, נמשכים כל הברואים אחריהם" ("שפת אמת", ספר שמות, פרשת יתרו).

10. "רוב העם איבד את צורתו הרוחנית העתיקה, ומיעוטו אף שקוע ברדיפה אחרי כל הבלי החיים, בזיופי מפלגות ושקרים מקובלים, בתגרות וקטטות ושנאות חינם, וצורתו הרוחנית אף היא לבוש חיצוני היא ולא אור פנימי" (הלל צייטלין, "ספרן של יחידים").

"והנה הסימן העיקרי למחלת השעה – ההתפוררות הפנימית האיומה, ריבות המפלגות, שנאת אחים, האוכלת בנו בכל פה" (חיים נחמן ביאליק).

11. "הנני להציע לבית ישראל, שיאמרו לצרותינו די, ויעשו חשבון, חשבון אנושי על כל פנים, מכל אלו הרפתקאות, ששינו ושילשו עלינו… כל עוד... שלא נגביה את מטרתנו מתוך חיים הגשמיים, לא תהיה לנו תקומה גשמית… כי אנו בני האידאה" (הרב יהודה אשלג, "בעל הסולם", מאמר "הגלות והגאולה").

"ראשית מפעלנו על אדמה בת-חורין צריכה להיות, שנגשים הגשמה של אמת את אידאל החברה הטבוע בעם ישראל מאז ומקדם… רוצים אנו לבנות את ציון, לומר, לקיים שיתוף של חיים, של טהרה, של נוי ושל תום, כשנחיה זה בצד זה וזה עם זה יחדיו ונקיים יחס-מישרין מוחשי וממשי בין אדם לחברו, בין בני עם ישראל. לשם כך עלינו לחנך את בנינו, שיכוונו את לבם אל שיתוף חיים של אמת ויאהבו זה את זה אהבה שמעשים בצידה" (מרדכי מרטין בובר, "עם ועולם").

12. "כאשר ישראל יחזור למקומו וטבעיותו, יחזור להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש. ישראל יתייחס לאומות בידידות פנימית תמורת המשטמות והרדיפות שסבלו מהאומות. הגויים יתייחסו לישראל בכבוד, תמורת הבוז וחרפה שטפלו עליו" (הראי"ה קוק, אורות ל"ג).

"כל האומות יודו ויכירו בשבחם של ישראל עליהם. עד שיקוים הכתוב (ישעיה, י"ד): 'ולקחום עמים, והביאום אל מקומם, והתנחלו בית ישראל על אדמת ה''. וכמו כן הכתוב (ישעיה, מ"ט): 'כה אמר ה' אלוקים, הנה אשא אל גויים ידי, ואל עמים ארים נסי, והביאו בניך בחוצן, ובנותיך על כתף תנשאנה'" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", "הקדמה לספר הזוהר", ס"ט).

13."ישראל בתור אומה מיוחדת, ברוכה בעומק קדושתה ושאיפתה האלוקית, משפיע הוא על כל ההיקף של כל העמים כולם, לעדן את הנשמה הלאומית שבכל עם, ולקרב את העמים כולם בכוחו למעמד יותר נשגב ויותר אצילי" (הראי"ה קוק, אורות, עמ' קנא).